מקום ריק בגינה ובלב

היית לנו פרח בין הקוצים והעשבים ובין פרחים אחרים. פרח צבעוני ויפה. לקח לך זמן, אבל בסופו של דבר נפתחת ופרחת. 

המים שהשקו אותך היו המוזיקה - של החוג למוזיקה, של הקונצרטים עם האורגן, של ברברה סטרייסנד ואתניקס, ובעיקר המון מוזיקה מזרחית. המוזיקה היתה חלק מחייך כשהיית עצובה לבד בחדר, וגם במסיבות עם כולנו, כשאת עם הדרבוקה שלך שרה ומתופפת, מעודדת את כולנו להמשיך לרקוד. 

כמו הפתגם המפורסם על הפרחים, גם את פרחת בלי סיבה מיוחדת, פשוט כי היית פרח. לכן תמיד שמחת לעזור – לחנה, למירב ולכולם. לכן גם שמחנו להיעזר בך. נהנינו לראותך גדלה ומתבגרת, נעשית אחראית ויוזמת, דוגמא לאנשים שסביבך.

הרבה צבע פיזרת סביבך. צבע של בגדים וכובעים שאהבת. תמיד מונחים עלייך כמו שצריך. צבע של תמונות בחוג הצילום, בו השתתפת באופן קבוע. ובעיקר צבע של חיים, של צחוק ושל חיי חברה. 

וככה, באמצע הכל, באמצע הפריחה הנהדרת – נקטפת. ולנו נשאר מקום ריק בגינה ובלב, ואנחנו מתגעגעים. 

איבדנו אותך בטיול

אמרת שאת הולכת לטיול. מהטיול הזה לא חזרת עד היום, ואני עדיין מחכה שתיכנסי ותגידי: "אני כאן". אבל אני יודעת שזה לא יקרה. את הלכת ואותך איבדנו. 

אני זוכרת איך בילינו יחד בקיבוץ. זוכרת איך אחרי מסיבת הסיום כתבת מכתב פרידה לשירי. המכתב הזה היה שונה ממכתבי פרידה רגילים. זה היה מכתב מיוחד, שבא מהלב באמת. יש לי הרבה מה להגיד לך, אבל קשה לי. ממני חברתך,

נוגה

המוזיקה כבר לא נשמעת

כששמעתי על מותה מזעזע של אודליה, הייתי בהלם והיה לי קשה לעכל את העובדה שהיא כבר לא בחיים. הייתי עצוב וכאב לי הלב שחייה הסתיימו במוות כל כך טראגי. 

חיבבתי מאוד את אודליה. היא היתה ילדה שאהבה לעזור לחבריה. מהחדר שלה תמיד נשמעה מוזיקה. נהניתי מאוד להאזין לנגינתה באורגן. אודליה תחסר לי מאוד. זיכרון צחוקה וחיוכה ילוו אותי תמיד. 

איתן

געגוע אמיתי

אהבתי מאוד את אודליה. היא חסרה לי. בלעדיה המחלקה קצת ריקה. אני זוכרת איך היינו נוסעות ביחד להרצליה לפעילות המשותפת. איך תמיד בלטה. את הדרבוקה, את השירים המזרחיים, את ההשתוללויות. תמיד היתה מוכנה לעזור, ואני באמת מתגעגעת.

חנה

לא אשכח לעולם

אודליה אחותי,

אני זוכרת איך היית כשרק הכרנו. הגעתי לשבוע ניסיון. אמרת שלום, והתחלנו לדבר. כשעברת לכאן באופן קבוע, אני לא אשכח את ההסתודדויות שלנו בחדר. היינו מספרות הכל (כמעט). כשעברתי למחלקה ג', עשיתם לי קלטת של כל מחלקה ב'. שם הבטחת שתהיי איתי הרבה, ולא איכזבת. את כל אלה ויותר לא אשכח לעולם. מבטיחה!

מירב

הצחיקה את כולם

אודליה היתה חברה מאוד טובה שלי. כשהיא נפטרה הייתי בהלם והתקשיתי לעכל זאת. אהבתי להאזין איתה למוזיקה. היה לי נעים לשוחח איתה לפעמים. הרגשתי בנוח להיות בחברתה, כי היא היתה מלאת שמחת חיים, אהבה לצחוק ולחייך. אהבה לחקות את אנשי הצוות, ותמיד הצליחה לעשות מצב רוח טוב לכולם. אודליה תחסר לי לעד. זכרונה תמיד ילווה אותי.

מנאל