זה שיר פרידה

מירב אהבה מאוד לכתוב שירים. כשרצתה לשתף אותנו ברגשות שלה, לספר מה עובר עליה, איפה היתה ומה עשתה – כמעט תמיד בחרה לעשות זאת בשורות קצרות עם חרוזים יפים. אז מה יותר מתאים מאשר להיפרד ממנה בשירים שחבריה כתבו לה?

לפתע היא איננה

עם היוודע דבר מותה של מירב

היתה דממה, היה הלם רב.

בלכתך, מירב, חלל גדול נפער

רק זכרונות - זה מה שנשאר.

זיכרון של בחורה עם כישרון מיוחד

שלפתע סתם כך מאיתנו נכחד.

תמיד הראית נכונות לעזור

עדיין מסרבים להאמין, מחפשים מזור.

כתיבתך היתה כחומר ביד היוצר

אז למה כל זה היה צריך להיעצר?

תודה על השנים שהיית בינינו

עצוב שהכל נגמר ואיננו.

הורים יקרים, משתתפים אנו בצערכם

עם מותה בטרם עת של מירב בתכם.

דוד זיסקינד

מילים לזכרה

ים של טוב 

טבע במצולות אדמה

קשה עלייך לחשוב

מתה, מעינינו נעלמה.

שירים של סוף, 

של הספד,

מילותייך עלו מן החוף

אל ים הטוב

שעכשיו הוא ביתך.

מילים מי עלייך ישורר?

נותרנו בודדים, עצובים.

ומה אלוהים שם למעלה בוחר

לא את הרעים, רק את הטובים.

שם-טוב טאקו

היתה ואיננה

מירב היתה חברה נהדרת

שלכל אחד תמיד עוזרת

עם המון אהבה ורצון לתת

מה שקוראים ידידת אמת.

מירב היתה בנאדם מיוחד

פתחה את הלב בפני כל אחד

היתה לה תמיד אוזן קשבת

כמו שאומרים בחורה נהדרת.

מירב מאוד אהבה לכתוב

סיפורים, כתבות ושירים לרוב

כולנו קיבלנו המון ממנה

מירב היתה – ועכשיו היא איננה.

חוג עיתונות בהרצליה