מלך העדינות

עודד בעצם היה החניך הראשון שהכניס אותי לבית הגלגלים. מבחן טבילת האש שלי היה להיכנס איתו לשירותים. סביב זה החששות, שם האתגר, את זה דוחים, משם בורחים בפעמים הראשונות לשטיפת הכלים. אבל כשזה מגיע - זה מגיע. נכנסתי איתו בפעם הראשונה לחדר, וקרה שם משהו מדהים. הנער הזה הוביל אותי שלב אחרי שלב, בקול עדין ושקט הסביר לי בדיוק מה אני צריך לעשות, איך אני צריך להזיז את הרגל. מהר מאוד נרגעתי והתחלתי לשוחח איתו. 

מעבר לזה שהוא היה הראשון, הוא נתן לי דוגמה לכל ימי חיי איך אפשר להכניס מישהו לעבודה או לכל פעילות מלחיצה. זה שיקף את עודד לאורך כל הדרך. הוא היה מלך העדינות. גם כשהוא היה צריך משהו, אפילו באמצע הלילה, הוא ביקש זאת ללא שום טרוניה ובלי שום כעס.  

גידי צור